#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם האיסור מלאכה והחמשה עינוים ביוה&quot;כ דאורייתא או דרבנן?	"האיסור מלאכה ואיסור אכילה ושתיה אסורים מדאורייתא, השאר עינוים לפי תוס&#x27; והרא&quot;ש אסורים מדרבנן והפסוקים אסמכתא בעלמא, ולפי הרמב&quot;ם אסורים מדאורייתא ומסרו הכתוב לחכמים (ר&quot;ן, ב&quot;י) [ויש סתירה בדעת רש&quot;י (שעה&quot;צ ס&quot;ק ב&#x27;)]. ונפק&quot;מ לענין ספק ולמעשה ראוי להחמיר (ב&quot;ח, מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;)"	סימן תריא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה מותר לכלה ולמלך לרחוץ פניהם?	"לפי תוס&#x27; והרא&quot;ש משום דלא גזרו חז&quot;ל עליהם, לפי הרמב&quot;ם פי&#x27; הר&quot;ן דכיון דאינן מפורשים בקרא קילי טפי ומסרן הכתוב לחכמים והם הקילו בהם (ב&quot;י), והשעה&quot;צ (ס&quot;ק א&#x27;) הביא עוד סברא דדוקא רחיצת כל גוף [או עכ&quot;פ רוב הגוף] אסור מדאורייתא אבל מיעוט הגוף אסור מדרבנן והם הקילו."	סימן תריא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה מותר להרחיץ ולסך תינוקות אם אינו פיקוח נפש?	"כן הקשה הר&quot;ן על שיטת הרמב&quot;ם דס&quot;ל דאסורים מן התורה, ותי&#x27; הב&quot;י דכיון דאינן מפורשים בקרא ומסור לחכמים הם אמרו דכיון דרביתיה דינוקא נינהו לא גזרו בהו רבנן, ועוד תי&#x27; הב&quot;י דהתם מיירי שאינן הגיעין לחינוך אבל אם הגיעו לחינוך אה&quot;נ אסור להרחיצם ולסוכם {נראה כוונתו דודאי מה שנזהרו גדולים על הקטנים שייך אפי&#x27; לקטנים שלא הגיעו לחינוך, אלא שלענין העינויים ביוה&quot;כ לא החמירו אלא בקטנים שהגיעו לחינוך}"	סימן תריא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אסור 1) בהוצאה 2) במחמר 3) בשביתת בהמתו, ביוה&quot;כ?	"1) רפרם סבר דליכא איסור הוצאה ביוה&quot;כ אבל העלה הגמ&#x27; דרפרם בדותא היא, וכן נקטו רוב הפוסקים [דלא כרא&quot;ם על הסמ&quot;ג דס&quot;ל דהוי דיחוי בעלמא ולעולם קיי&quot;ל כרפרם] (ב&quot;י), ולפיכך הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק א&#x27;) הביא ממהר&quot;י ווייל שהשמש יכריז בערב יוה&quot;כ ערבתם 2) כתב השאג&quot;א (סי&#x27; ע&quot;ב) אפי&#x27; למ&quot;ד דליכא מחמר ביו&quot;ט מודה דאיכא מחמר ביוה&quot;כ (ביה&quot;ל ד&quot;ה כל) 3) כתב השאג&quot;א (שם) דתלוי במח&#x27; אם יש שביתת בהמתו ביו&quot;ט"	סימן תריא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לערב בפת ביוה&quot;כ ולמה?	כן, דחזי לקטנים (ביה&quot;ל ד&quot;ה כל) 	סימן תריא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו החילוק בעונשים בין שבת ויוה&quot;כ ומאי נפק&quot;מ?	"בשבת חייב סקילה, ביוה&quot;כ חייב כרת. נפק&quot;מ דאמרינן קלב&quot;מ דוקא מחיוב מיתה ולא מחיוב כרת (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;) [דלא קיי&quot;ל כר&#x27; נחוניא בן הקנה דס&quot;ל דאמרינן קלב&quot;מ אפי&#x27; בחיובי כרת (כתובות ל&#x27; ע&quot;א)], ולפי רש&quot;י ותוס&#x27; (ב&quot;מ צ&quot;א ע&quot;א) עדיין יש חיוב בידי שמים (ערוה&quot;ש חו&quot;מ סי&#x27; שנ&quot;א סעי&#x27; א&#x27;), אבל הר&quot;ן (סנהדרין ע&quot;ב) ס&quot;ל דפטור אפי&#x27; בידי שמים"	סימן תריא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם היה מתעסק במלאכה?	"הפתח&quot;ת (חו&quot;מ סי&#x27; תכ&quot;ד ס&quot;ק א&#x27;) הביא מדגול מרבבה דאין זה מלאכה כלל וחייב לשלם"	סימן תריא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בהבערה למ&quot;ד ללאו יצאת?	"כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ז&#x27;) דיליף מק&quot;ו דאינו אלא לאו אפי&#x27; ביוה&quot;כ"	סימן תריא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו קניבת ירק?	"1) לנתוק העלים מן הקלחים כדי להשוותם שיהיו מוכנים לחתכן (רש&quot;י) [ומשום עגמת נפש התירו לטרוח לצורך חול (מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;)]&lt;br&gt; 2) להסיר העלים המעופשות (רמב&quot;ם) [ואינו בורר דאורייתא דהוי מין אחד אלא הוא בורר מדרבנן וביוה&quot;כ התירו, ומחמץ ומשמר הוי בורר דהוו דברים לחים (מגיד משנה, מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;)]&lt;br&gt;3) להדיח הירק (רמב&quot;ן ורשב&quot;א) [וה&quot;נ התירו לטרוח משום עגמת נפש (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;)]"	סימן תריא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם קניבת ירק מותר ביוה&quot;כ 1) כשחל בחול 2) כשחל בשבת?	"1) מדינא מותר אחר מנחה קטנה אבל איתא בגמ&#x27; (שבת קט&quot;ו ע&quot;א) דהיו נוהגין להקדימה קודם מנחה קטנה ולפיכך החמיר רבא על בני ביתו, וכן נקטינן (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;) 2) יש בזה מח&#x27; אמוראים בגמ&#x27; וקיי&quot;ל דאסור גזירה אטו שבת דעלמא (מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;)"	סימן תריא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו העגמת נפש?	"1) רש&quot;י פי&#x27; מפני שרואה ומתקן ואינו אוכל יש לו עגמת נפש, ודוקא מן המנחה ולמעלה אבל קודם לכן אינו מצפה לאכילה וליכא עגמת נפש כ&quot;כ (מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;)&lt;br&gt;2) הרז&quot;ה ור&quot;ן פירשו להיפך דהתירו לו לתקן המאכלים אחר מנחה קטנה כדי שלא יצטרך לתקן הכל בערב ותהא נפשו עגומה עליו, אבל קודם מנחה נראה כמתקן לצורך היום (מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;), ועוד כתב המג&quot;א דקודם מנחה חיישינן שמא יאכל ממנה"	סימן תריא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בירק שאינו נאכל כמו שהוא חי?	"המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) כתב דצריך להיות נאכל כמו שהוא חי דאל&quot;ה אסור משום מוקצה, אכן השיג עליו הביה&quot;ל (ד&quot;ה לקנב) דכי היכי דהתירו הכנה לחול ה&quot;נ התירו מוקצה [והפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;) תי&#x27; דשאני מוקצה דיש לו סמך מן התורה {וכמ&quot;ש בתוס&#x27; ישנים בביצה (ג&#x27; ע&quot;ב)}]. הרבינו מנוח כתב עוד טעם דצריך להיות נאכל כמו שהוא חי דאל&quot;ה אסור משום טוחן, ואף בזה השיג עליו הביה&quot;ל (שם) דמצינו קניבת ירק בכרבא וקרא אע&quot;פ שאינן נאכלין חי {וצ&quot;ל דאינו טוחן אותם דק דק, וכ&quot;כ המגיד משנה}"	סימן תריא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו ההיתר לפצוע אגוזים [מעיקר הדין]?	"איתא בגמ&#x27; דמלבד קניבת ירק התירו ג&quot;כ לפצוע אגוזים, והדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ב&#x27;) הביא מהר&quot;א מפראג דההיתר היה רק לשברם ולא להוציא האוכל ממנו כיון שאינם אוכלים לאלתר {וצ&quot;ע דהשבירה גרידא הוי איסור דש}, והדרכ&quot;מ חולק עליו דקיי&quot;ל לעיל (סי&#x27; שי&quot;ט) דכל אותה הסעודה מקרי לאלתר וא&quot;כ מותר לצורך הסעודה בלילה, והביה&quot;ל (ד&quot;ה ולפצוע) הביא ראיה מהתוספתא דאפי&#x27; להוציא האוכל ממנו מותר. והוסיף השעה&quot;צ (ס&quot;ק ט&#x27;) דצריך להיות סמוך לחשיכה וממילא תלוי כמה אגוזים הוא צריך לפצוע"	סימן תריא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לומר לעכו&quot;ם לבשל לו?	מדינא מותר, אבל לאחר שהחמירו בקניבת ירק ה&quot;ה שהחמירו באמירה לעכו&quot;ם (ביה&quot;ל ד&quot;ה ולפצוע)	סימן תריא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם נפלה דליקה ביוה&quot;כ, כמה מזון מצילין?	"כדי סעודה אחת (רמ&quot;א), ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל סי&#x27; של&quot;ד סעי&#x27; ד&#x27;"	סימן תריא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לתינוקות לשחק באגוזים ביוה&quot;כ?	"המהרי&quot;ל כתב דהוי כהפצעת אגוזים ואינו מותר אלא לאחר מנחה קטנה, אכן הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ב&#x27;) השיג עליו דעל כרחך אינו ממש כהפצעת אגוזים דא&quot;כ יהא אסור לגמרי לדידן דמחמירים בהם אלא ודאי זה קיל טפי ולפיכך אין למחות בידם אפי&#x27; אם משחקין קודם מנחה קטנה, וכ&quot;כ הרמ&quot;א, והוסיף המג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) דזהו דוקא על השולחן אבל ע&quot;ג קרקע אסור דאתו לאשוויי גומות (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב), והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ח&#x27;) כתב דעכשיו אין נוהגין כן ויש למחות בהתינוקות העושין כן."	סימן תריא סעיף ב		
